התפלת מים - רקע כללי

כמויות המשקעים במדינת ישראל אינן קבועות לאורך השנים. לעיתים יש רצף שנים בהן כמויות הגשמים נמוכות מהממוצע הרב שנתי ולעיתים גבוהות, כפי שהיה בשנת 2019. בנוסף, קיים גידול מתמיד באוכלוסייה, ברמת החיים ובצרכי המגזרים השונים, אשר מביאים לעלייה מתמדת בביקוש למים. בכדי למנוע שימוש יתר במקורות המים הטבעיים אשר עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, הוחלט על שילוב פעולות להקטנת הביקוש והעלאת היצע המים.

 

בצד הביקוש, חינוך והסברה לחיסכון במים ולהקטנת צריכת המים באמצעות קמפיינים לעידוד החיסכון, בחינת קיצוץ מכסות למגזר החקלאי והתעשייתי וכן בחינת העלאת תעריפי המים לצרכנים.

 

בצד ההיצע, המפתח העיקרי לפתרון בעיית הגרעון היה בהגדלה מאסיבית של היצע המים ע"י שימוש במקורות מים נוספים. על מנת להגדיל את היצע המים לחקלאות ולהחליף מקורות מים שפירים שיועדו לצורך זה, הוקמה בשנים האחרונות מערכת ענפה של טיפול בשפכים והשבת מי קולחין המטוהרים ומוחזרים לשימושים חקלאיים ותעשייתיים. שיעור ההשבה בישראל הינו מהגבוהים בעולם, מרביתם לשימוש חקלאי. בנוסף, ננקטים צעדים נוספים להגדלת היצע המים השפירים ע"י התפלת מי-ים, התפלת מים מליחים, שמירה על מקורות המים השפירים מפני המלחה וזיהום, טיוב בארות ואיסוף מי נגר.

 

התפלת מי-ים היא המקור האמין ביותר מבין המקורות להעשרת ההיצע, שכן מי-ים מצויים בכמויות בלתי מוגבלות ולא קיימת כל תלות לעניין מקור זה, לא בגורמים אקלימיים ולא בגורמים מדיניים.

 

מתווה ההתפלה החל עם קבלת החלטת הממשלה ב- 3.8.2000 להקמתו של מתקן התפלת מי-ים במישור החוף הדרומי בהיקף של 50 מיליון מטר קוב מים לשנה (מלמק"ש). החלטת הממשלה מיום 1.6.08 (החלטה מספר 3533) קבעה כי יש להגדיל את היקף התפלת מי הים בישראל מ- 505 מלמק"ש עד שנת 2013 (לפי החלטת ממשלה 1882 מיום 1.7.2007), ל- 750 מלמק"'ש, עד לשנת 2020. בהחלטת ממשלה 3866 מיום 10.6.18 עודכנו יעדי ההתפלה כך שההיקף של מי ים מותפלים בשנת 2030 יעמוד על 1,100 מלמק"ש.

 

על מנת לעמוד במתווה ההתפלה הוקמו לאורך השנים 5 מתקני התפלה באשקלון (2005), פלמחים (2007), חדרה (2009), שורק (2013) ואשדוד (2015) בעלי כושר התפלה של כ- 585 מלמק"ש. בחודש מאי 2019 נבחר זוכה במכרז להקמת מתקן התפלה נוסף בשורק (שורק ב'), בהיקף של 200 מלמק"ש. מתקן זה צפוי להתחיל לספק מים בשנת 2023. בנוסף לכך, בחודש ינואר 2020 פורסם השלב הראשון (מיון מוקדם) במכרז להקמת מתקן התפלה נוסף באזור הגליל המערבי, בהיקף של לפחות 100 מלמק"ש. לאחר הקמת המתקן בגליל מערבי, שבעת מתקני ההתפלה בארץ צפויים לספק כ-85%-90% מסך הצריכה הביתית והעירונית של מים שפירים במשק בשנה.

 

מהי התפלת מים?​

התפלה היא מושג המתאר תהליך הפרדה בין מים לחומרים המומסים בהם. מקור המילה התפלה הוא במילה תפל, חסר מלחים, ואכן מטרת ההתפלה היא להפחית את כמות המלחים במים. מדובר בטכנולוגיה המרחיקה מלחים משני סוגים של תמיסות: מים מליחים, בהם ריכוז המלחים אינו עולה על 10,000 מ"ג מלחים לליטר מים ומי-ים בהם ריכוז המלחים מגיע ל-40,000 מ"ג מלחים לליטר. באמצעות טכנולוגיית ההתפלה מתקבלים מים באיכות גבוהה של מי שתייה ממים שקודם לכן לא היו ראויים לשתייה.

מדוע להתפיל​?

 

שלוש סיבות עיקריות להתפלה: 

  1. יצירת מקור מים חדש ובלתי תלוי – התפלת מים מאפשרת למלא את המחסור הקיים והצפוי בעתיד של מים שפירים ע"י ייצור מים איכותיים במחירים סבירים ממאגר מים בלתי נדלה שהוא הים.

  2. איכות המים – תהליך ההתפלה מביא לשיפור משמעותי ביותר באיכות המים. איכות המים המופקים ממתקני ההתפלה טובה בהרבה ​​מאיכות מי השתייה הנדרשים בתקנות מי השתייה של משרד הבריאות, גם קשיות המים קטנה באופן משמעותי, דבר הגורם להפחתה משמעותית באבנית. יתרון נוסף הינו קבלת קולחים במליחות נמוכה בהרבה מהקיים היום, דבר המאפשר שיפור ביבול החקלאי ושיפור משמעותי לא פחות של מי התהום.

  3. יתרון כלכלי – הודות לשיפורים הטכנולוגיים ולתחרותיות בשוק, עלויות ההתפלה הולכות ופוחתות והייצור משתפר ומתייעל. מים מותפלים אמנם יקרים יותר ממים שפירים טבעיים, אך העלות הנוספת היא נמוכה לעומת הנזק הכלכלי של ייבוש שטחי החקלאות והגנים. ​​במכרזים שפורסמו לאורך השנים ניתן לראות את הירידה במחירי המים המותפלים, הודות לשיפורים הטכנולוגיים והמומחיות בתחום. במכרז שורק ב' מחיר המים המותפלים נקבע על כ-1.5 ₪ לקוב מים (!)

 

כיצד מתבצעת התפלה?​

שתי שיטות עיקריות להתפלת מים: 

  1. תהליכי אידוי (הטכנולוגיה הוותיקה יותר) – המים מתאדים בהדרגה תוך מעבר בין מספר תאים, בהם רמת הטמפרטורה והלחץ משתנים. בכל אחד מהתאים מתאדה כמות מסוימת של מים, ואילו המלחים נותרים במים שלא מתאדים. המים עם המלחים (כמחצית ממי הגלם) מסולקים בחזרה לים כתמלחת. אדי המים עוברים תהליך עיבוי, בו נאספות טיפות המים ומתקבלים מים מותפלים. 

  2. תהליכי ממברנות (הטכנולוגיה החדשנית יותר) – הידוע והנפוץ בתהליכים אלו הוא האוסמוזה ההפוכה. בתהליך זה דוחסים את המים המלוחים דרך ממברנות המאפשרות מעבר מים בלבד ומונעות מעבר מלחים. המים שעוברים דרך הממברנות הם מים מותפלים, ואילו המים שנשארים בתמיסה הם רכז המוזרם חזרה לים.

בשל צריכת האנרגיה הגבוהה של תהליכי האידוי, הם מתאימים בעיקר למדינות בהם מחיר החשמל נמוך מאוד, בעוד שהאוסמוזה ההפוכה חסכונית הרבה יותר באנרגיה ומסיבה זו השימוש בה הולך ומתרחב.

מתקני ההתפלה במדינת ישראל מבוססים על שימוש בטכנולוגית האוסמוזה ההפוכה שכאמור, חסכונית יותר באנרגיה מטכנולוגית האידוי ולכן עדיפותה בישראל.

 

היקף ההתפלה הנוכחי במדינת ישראל​

כיום מופקים כ- 585 מלמק"ש מים מותפלים במדינת ישראל: 150 מלמק"ש ממתקן שורק, 127 מלמק"ש ממתקן ההתפלה בחדרה, 118 מלמק"ש ממתקן ההתפלה באשקלון, 90 מלמק"ש ממתקן ההתפלה בפלמחים ו-100 מלמק"ש ממתקן התפלה באשדוד. כאמור, מתקן שורק ב' צפוי להתפיל 200 מלמק"ש החל משנת 2023 ומתקן גליל מערבי צפוי להתפיל לפחות 100 מלמק"ש החל משנת 2025.

 

קידום ביצוע מתקני ההתפלה​

ועדת המכרזים הבינמשרדית להתפלת מי-ים, בראשות מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשב הכללי, היא הגורם המקצועי המפרסם והמנהל את מכרזי ההתפלה בישראל. בוועדת המכרזים חברים נציגי הרשות הממשלתית למים ולביוב, משרד האנרגיה, אגף התקציבים במשרד האוצר ואגף הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי שבחברת ענבל.

ניהול הפרויקטים מטעם המדינה, לאחר שנבחר זוכה, מבוצע על ידי מנהלת התפלת מי היםWDA – Water Desalination Administration, בה חברים הרשות הממשלתית למים ולביוב (יו"ר), נציגי משרד האוצר, משרד האנרגיה ואגף הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי שבחברת ענבל, שאף מרכז, הן את ועדת המכרזים והן את ה-WDA.

 

מכרזים והסכמים להתפלת מי-ים בישראל – עקרונות עיקריים​

  • איכות המים – הזכיין נדרש לספק מים באיכות שפורטה במכרז, שהינה איכות מים טובה מאיכות מי השתייה שהייתה במדינת ישראל, טרם עידן ההתפלה. המתקנים עומדים בתנאי סף מחמירים מבחינת איכות המים. אם תיפול איכות המים המסופקים מאיכות המים הנדרשת בהסכם תהא המדינה רשאית לסרב לקבל את המים הירודים באיכותם. בנוסף, ייקנס המתפיל בגין אי עמידת המים באיכות הנדרשת.

  • שמירה על הסביבה – המתקנים עומדים בתנאים ותקנות מחמירים בכל הנוגע לשמירה על הסביבה.

  • מחיר המים - מחיר המים הבסיסי נקבע בהתאם להצעתו של הזכיין במכרז ומשולם החל מתום תקופת ההקמה. מחיר המים מחולק למחיר קבוע המשולם אחת לחודשיים (לתקופה דו-חודשית), כפונקציה של זמינות המתקן לאספקת המים ומחיר משתנה עבור כל קוב מים שמסופק בפועל.

  • תנאי סף במכרזים - המכרזים כוללים שלב של מיון מוקדם, במסגרתו נדרשים המציעים לעמוד בדרישות מסוימות. במסגרת זו נדרש כל מציע להוכיח איתנות פיננסית מתאימה, ולהוכיח ניסיון קודם בהקמה ותפעול מתקני התפלה.

  • אמות המידה לבחירת הזכיין - איכות ההצעה הטכנית-סביבתית, איכות ההצעה הפיננסית והצעת מחיר המים.

  • תום תקופת ההקמה ותחילת התפעול - המדינה מאשרת למפעיל להתחיל בתפעול המתקן (Permit to Operate), רק לאחר השלמת כל התחייבויות הזכיין בתקופת ההקמה, ובכלל זה מעבר בהצלחה את מבחני השלמת ההקמה ומבדקי איכות המים.

  • שיפורים טכנולוגיים - במהלך כל תקופת ההסכם יהא הזכיין רשאי להציע שיפורים טכנולוגיים מהותיים למתקן, ובלבד שלא יהיה בשיפורים כאמור כדי לפגוע ביכולתו של המתקן לספק את המים באיכות הנדרשת ובכמויות המבוקשות. כל שיפור טכנולוגי מהותי יהיה כפוף לאישור המדינה. ייתכנו מצבים שבעקבות שיפורים טכנולוגיים למתקן, יופחת מחיר המים.

  • העברת המתקן למדינה, במתקנים מסוג BOT – עם סיום תקופת ההסכם מתקן ההתפלה במלואו עובר ללא תמורה לידי המדינה. כמו-כן ההסכם מעגן את זכותה של המדינה לקחת את המתקן לידיה במהלך תקופת ההסכם מכל סיבה שהיא. מתקני ההתפלה באשדוד, אשקלון, חדרה, שורק, שורק ב' וגליל מערבי הינם מסוג BOT.

  • תכנון מפורט - הזכיין מבצע תכנון מפורט של המתקן, בהתבסס על מסמכי המכרז, הצעתו, התוכנית הסטטוטורית והיתרי הבנייה. התכנון נבדק ומאושר על ידי המדינה בהתאם לפרוצדורה הקבועה בהסכם.

  • היתרים - הזכיין נדרש להשיג את כל ההיתרים והרישיונות הדרושים לפי כל דין לצורך ביצוע הפרויקט, בעצמו. בנוסף, נדרש הזכיין להשיג את היתרי הבניה להקמת המתקן עצמו. המדינה אחראית על קידום סטטוטורי, בשלבי המכרז וקודם לכן.

  • הסכמים נלווים - הזכיין מתקשר בכל ההסכמים הנדרשים לצורך ביצוע הפרויקט, לרבות הסכמי מימון, הסכם תכנון, הסכם הקמה, הסכם תפעול ותחזוקה והסכם ניהול. כל ההסכמים כפופים לאישור המדינה בהתאם למנגנונים הקבועים בהסכם.

  • ממצאים באתר - במקרה של ממצאים באתר (חומרים מסוכנים, אתרי קבורה ועתיקות), הזכיין נדרש לטפל בממצאים בהתאם להוראות כל דין. במקרה זה, הזכיין יהיה זכאי לפיצויים בהתאם להוראות ההסכם.

  • דין חל  - מחלוקות בין הצדדים בנושאים הקשורים להסכם יידונו בהליך של בוררות. הדין החל על ההסכמים הוא הדין הישראלי.

עדכון אחרון: אוקטובר 2020