מתקן טיפול בפסולת עירונית - שפד"ן

סטטוס פרויקט: סגירה פיננסית

 

רקע

כמות הפסולת העירונית והמסחרית המיוצרת בישראל עומדת על כ-5  מיליון טונות בשנה ובעלת קצב גידול שנתי של כ- 3%-5% הנובע מגידול הן בהיקף האוכלוסייה והן בכמות הפסולת המיוצרת לנפש כתוצאה מעליה ברמת החיים. מרבית הפסולת המוצקה מועברת לאתרי הטמנה לאחר טיפול ואילו כ-16% בלבד מועברת למחזור.

מזה שנים רבות ברור כי הטמנה אינה מהווה חלופה סביבתית ראויה לטיפול בפסולת. להטמנת פסולת השלכות סביבתיות רחבות היקף לרבות זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום ותפיסת שטחי קרקע המהווים משאב במחסור. בנוסף, להטמנה ישנן השלכות על בריאות הציבור והשלכות כלכליות רחבות היקף. במדינות מערב אירופה המקדימות את מדינת ישראל בטיפול בפסולת, השימוש בהטמנה הולך וקטן ועומד על אחוזים בודדים בלבד. מתוך תפיסה סביבתית זו, מכוון המשרד להגנת הסביבה ליצירת שוק פסולת המתבסס על טכנולוגיות של מיחזור פסולת שהופרדה במקור, והשבה.

לצורך יישום מדיניות טיפול בפסולת בשיטות מתקדמות, הוקמה ועדת מכרזים בין-משרדית לפרויקטי BOT בתחום הטיפול בפסולת, המורכבת מנציגי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. הוועדה אמונה על מכרז להקמת מתקן קצה לטיפול בפסולת עירונית אורגנית, בשיטות מתקדמות הכוללות הפקת אנרגיה.

לצורך הסדרת הטיפול בהיבט הסטטוטורי מסתמכת הוועדה על תכנית המתאר הארצית לסילוק אשפה (תמ"א 16) ותיקון מס' 4 לתוכנית זו. התכנית יוצרת מסגרת תכנונית להקמת אתרי פסולת וייעול ההליכים הסטטוטוריים להקמת מתקני טיפול, קובעת הוראות והנחיות לעריכת תכניות מפורטות והיתרי בנייה לאתרי הפסולת תוך שמירה על בריאות הציבור, איכות הסביבה, איכות מים עיליים ומי תהום, שטחים פתוחים, ערכי טבע ונוף ושמירת משאבי הקרקע לדורות הבאים.

 

תיאור הפרויקט

הזכיין אשר נבחר במסגרת מכרז ה-BOT יתכנן, יממן, יקים ויתפעל מתקן לטיפול בפסולת עירונית אורגנית פריקה ביולוגית, לתקופת זיכיון בת כ-25 שנים, בין היתר בשיטות הבאות:

  • עיכול אנאירובי - טכנולוגיה בה הפסולת הפריקה ביולוגית מוכנסת למעכל בו מיקרואורגניזמים החיים ופעילים בסביבה נטולת חמצן, מפרקים וצורכים את רב התרכובות האורגניות הזמינות. בתהליך עיכול זה נאסף גז מתאן המופק מהפסולת, ומשמש להפקת חשמל "ירוק". לאחר סיום התהליך עוברת הבוצה, שהינה תוצר של התהליך, לשלב משלים להלן;

  • קומפוסטציה סגורה - שלב בו הבוצה המיוצרת מתהליך העיכול האנאירובי עוברת תהליך אירובי לצורך יצירת מטייב קרקע.

במתקן צפויים להיות מטופלים כ-1,000 טון פסולת עירונית מדי יום המורכבים מזרם פסולת פריקה ביולוגית, הן מתחנות מעבר ומיון והן פסולת מופרדת במקור, וזרם פסולת מעורבת. בתום תקופת הזיכיון יועבר המתקן לידי המדינה.

 

הליך בחירת הזכיין 

בחירת הזכיין התבצעה בהליך תחרותי בן שני שלבים:

  1. הליך מיון מוקדם (PQ) - הסתיים ביוני 2014, במסגרתו הוכרזו שבע קבוצות ככשירות להשתתפות במכרז העיקרי, לאחר שעמדו בתנאי הסף שפורסמו במסמכי המיון המוקדם. 

  2. הליך המכרז העיקרי (ITB) - הליך לבחירת הזכיין אשר יבצע את הפרויקט, מבין המועמדים שהוכרזו ככשירים בהליך המיון המוקדם. המציע זירו וויסט הוכרז כמציע זוכה ביום 10.4.2018 והסכם הזיכיון עמו נחתם ביום 31.5.2018. 

 

לוחות זמנים 

  • פרסום מסמכי המיון המוקדם (PQ) - רבעון רביעי 2012.

  • הגשת הצעות בהליך המיון המקודם - רבעון שלישי 2013.

  • הכרזה על המתמודדים שעברו את שלב המיון המוקדם - רבעון שני 2014.

  • פרסום מסמכי המכרז (RFP) - רבעון רביעי 2014.

  • מועד הגשת הצעות - רבעון שלישי 2017.

  • הכרזה על זוכה - רבעון שלישי 2018

  • תחילת הפעלת המתקן - רבעון רביעי 2022*.

*מועד משוער

  

ניהול הפרויקט

ועדת המכרזים הבין-משרדית, בראשות סגן בכיר לחשב הכללי, מורכבת מנציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, החברה הממשלתית ענבל, וכן צוות יועצים חיצוניים המלווה את הוועדה. ריכוז ועדת המכרזים נעשה על ידי אגף הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי בחברה הממשלתית ענבל.

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2020