רקע כללי

תחבורה היא תנועה של אנשים וסחורה ממקום אחד למקום אחר על ידי ''אמצעי תחבורה''. ישנם אמצעי תחבורה אוויריים, ימיים ויבשתיים. כיום רוב התחבורה נעשית על ידי כלי תחבורה ממונעים: רכבים, רכבות, אניות ומטוסים.

 

קיימות מספר בעיות מרכזיות הניצבות היום בפני מתכנני התחבורה בכל העולם:

 

גודש תנועה

שמקורו בין היתר מהגורמים הבאים:

  • מספר כלי הרכב - בעלייה מתמדת ביחס למספר התושבים לצד העלייה ברמת החיים.
  • תשתיות הכבישים - בתוך הערים קשה להרחיב או להוסיף כבישים וגם מחוץ לעיר כפופה התפשטות הכבישים למגבלות תכנוניות ותקציביות. כאשר מספר כלי הרכב עולה על קיבולת הדרך נגרם גודש תנועה.
  • מעבר תושבים - ממרכזי הערים לפרברים מגביר את הגודש ומאלץ אזרחים רבים להגיע אל העיר ולצאת ממנה בשעות השיא.
  • מצוקת חנייה - נובעת מן הפער בין מספר כלי הרכב הנכנסים לעיר לבין מספר מקומות החנייה הזמינים. בעיות חניה מקשות על פיתוח מרכזי הערים ותורמות לגודש התנועה.

 

תאונות דרכים

בכל שנה נהרגים למעלה ממיליון איש בתאונות דרכים בכל העולם וכ-50 מיליון נפגעים. נוסף לטרגדיות האנושיות הקשות, מדובר בנזק כלכלי עצום למשק: אבדן ימי עבודה, נזק לרכוש, שיבושי תנועה, ייקור פרמיות הביטוח ועוד. 

 

פגיעה בסביבה

כלי רכב מנועיים הם מהמזיקים העיקריים לסביבה. זאת על ידי פליטת פיח, עשן וגזים המזיקים לבריאות. תשתיות לרכב מנועי גוזלות שטחי קרקע נרחבים.
הגודש תורם לזיהום - כלי רכב הנעים בהילוך נמוך בפקק פולטים יותר עשן ורעש מתנועה זורמת וריכוז הזיהום בשטח מצומצם מחמיר את נזקיו.

 

עלויות

פרויקטים תחבורתיים הם בדרך כלל רחבי היקף, ממושכים ומחייבים השקעות עצומות, בין היתר בשל האחזקה והתפעול. גם פרויקטים המניבים הכנסות כמו כבישי אגרה והסעת המונים, מחייבים את המדינה להשתתף במימון, לספק "רשתות בטחון" ליזמים או לסבסד את כרטיסי הנסיעה.

 

פתרונות

  • בעיות הזיהום והגודש מעצימות זו את זו ומרבית המדינות בעולם פועלות להפחתת מספר כלי הרכב הנעים בכבישים בשעות השיא. פתרונות לדוגמה:
  • מערכות מסילתיות - פיתוח מערכות חלופיות להסעת המונים, דוגמת מערכות מסילתיות. בתוך הערים מוקמות מערכות רכבת קלה ורכבת תחתית (לפי גודל העיר). רק באירופה נחנכו בעשור האחרון כ-30 מערכות רכבות קלות ונרשמת עלייה מתמדת בשימוש בהן.
  • שימוש במקורות אנרגיה חלופיים - כוח גרעיני, שמש ורוח יכולים לייצר חשמל, אך אינם מתאימים לרכב פרטי או רכבות. החלופה העיקרית היא הנעה חשמלית נקייה, חסכונית ושקטה.
  • פתרונות ייחודיים להורדת הגודש - בצד מתן חלופות לנסיעה ברכב הפרטי תוך מתן עדיפות לתחבורה הציבורית, קיימים פתרונות ייחודיים, דוגמת הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב אשר תורם תרומה משמעותית להורדת הגודש. נתיבים מהירים נוספים ומקודמים ליישום בצווארי בקבוק נוספים בכניסות למרכזי הערים.
  • שיטות מימון מתקדמות - שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי (שיטתPPP ) במימון, הקמה ותפעול של פרויקטי תחבורה רחבי היקף היא מגמה רווחת בעולם. פרויקטים אלו מאופיינים בהשקעות של בנקים וחברות מקומיות ובין לאומיות, כאשר העיקרון הוא הקמת הפרויקט והפעלתו על ידי המגזר הפרטי, כחלק מהסדר מפורט עם המגזר הציבורי, אשר אחראי להיבטים התכנוניים, החברתיים והמשפטיים. בדרך כלל נחתמים הסכמים לתקופה ארוכה (15-30 שנה), שבמהלכה נהנה היזם מהחזר ההשקעה ומן הרווח עליה. בסוף תקופת ההסכם מועבר הפרויקט בחזרה לידי הרשות הציבורית. שיטתPPP  מביאה לידי ביטוי את יתרונותיהם של כלל השותפים ומבטיחה חלוקה אופטימלית של הסיכונים הטמונים בכל פרויקט, בפרט בתחומים חדשניים שלא בוצעו בישראל בעבר.
  • בין הפרויקטים בתחום התחבורה שיושמו בשיטה, ניתן לציין את הפרויקטים הבאים: כביש חוצה ישראל, רכבת קלה ירושלים – הקו האדום, כביש 431, נתיב מהיר ונתיבים מהירים לתל אביב, מנהרות הכרמל, כביש 16 ועוד.

מה בעתיד?

לישראל קיימת תכנית אב מקיפה לתחבורה שבמרכזה העדפה לתחבורה ציבורית ובפרט לרכבת. בד ובד עם פיתוח הכבישים הקיימים, במטרה להקל על הגודש בכניסות לערים, במטרופולינים הגדולים נבנים כבישים עוקפים, הפרדות מפלסיות ודרכים פרבריות מהירות. בתחום הבין-עירוני מתקדמת הארכת כביש חוצה ישראל ולצידו שורה של כבישי רוחב תומכים. מתוכננת הרחבת פעילות רכבת ישראל לצד המעבר לשימוש בחשמל. בעשרות צמתים ברחבי הארץ מוקמים מחלפים לשיפור זרימת התנועה והבטיחות.

בעולם, שיטת ה-PPP  משמשת ליישום פרויקטי תחבורה מסוגים שונים ומגוונים: רכבות קלות, רכבות תחתית, נמלי תעופה, נמלים ימיים ועוד. הניסיון החיובי של יישום השיטה בישראל יתרום ליישום פרויקטי תחבורה נוספים בשיטה זו.

*חלק מהתכנים נלקחו מתוך ניירות עמדה של משרד התחבורה.